יום שלישי, 23 באוקטובר 2012

אוצרות של סתיו

אחרי כל הסערה הגדולה: חופש גדול, לפני החגים, חופש קטן ועוד חופש קטן ועכשיו עוד אחד אחרון... מורגשת אצלנו ירידת מתח נעימה של חזרה לשגרה, האיזון שכל כך השתוקקנו אליו שב (בוא נודה באמת - גם הילדים כבר די מאסו בבלאגן התמידי של חוסר השגרה...) ונדמה שהחיים אט אט חוזרים למסלולם השקט והרגוע... אלו הם הימים האחרונים שבהם ניתן ללכת לים ולהנות ממזג אוויר מושלם, הרוח נעימה וגם המים חוזרים להיות קרירים ומלטפים.
להנאה מושלמת מומלץ להקבר בחול החם
מזג האוויר מאפשר לנו זמן איכות אמיתי ונעים בחוץ, כזה שבקיץ אנחנו לא מצליחים לדמיין... והגינה קורצת לנו לבלות בה את שעות האור המועטות שנשארו לנו.
חודש אוקטובר אצלנו הוא חודש של סבתות, לשתיהן יש יום הולדת ותמיד מתחילה סאגה של דיונים בין האחים מה קונים השנה. אבל גם הנכדים צריכים להביא משהו לסבתא, לא? ועדיף מתנה מחומרים זמינים (כזו שלא עולה כסף) יצירתית ומוגשת באהבה. אז אספנו עלים...
מהסוג שבדיוק עכשיו מתחיל לנשור ולכסות את הגינה שלנו במין שטיח בגווני שלכת. מה יותר קל ויפה מזה? והתיישבנו עם צבעי גואש למלאכת הצביעה. אין דבר שיותר מרגש את הילדים מיצירה חופשית בגואש! משהו בדבר הצבעוני ובעל פוטנציאל ההכתמה העצום פשוט עושה להם את זה (מיותר לציין שזו שעושה את הכביסה לא חשה בדיוק את אותה התרגשות... ) מעת לעת צבעי הגואש יוצאים ממחבואם ואז השמחה גדולה.
וביצירה כמו ביצירה...מה שמתחיל בזהירות ובהקפדה הופך עד מהרה להתמרחות והשתוללות בכל צבעי הקשת...

הקטן מתחיל בחגיגות והגדולה מצטרפת בשמחה...
אחרי איסוף מהיר של כל הבלאגן ואזהרות חמורות לא לגעת בשום דבר עד שמגיעים לאמבטיה, הסתכלנו בגאווה על העלים המשודרגים שהתייבשו בינתיים:

והתחלנו במלאיכת האריזה לחבילה שסבתא תקבל:
אלו קצת חומרים שמצאנו בבית...

עלים מאוירים ותמונות של הנכדים האהובים
ולא שכחנו גם את עמית ועומר שנמצאות הרחק הרחק באמריקה וארגנו להם קופסא מלאה ב"אוצרות" של סתיו שמצאנו בשיטוטינו במושב.
הוספנו גם פיה קטנה שתשמור על כל הכבודה...
קופסת זכרונות באווירה סתווית

וככה ארגנו לנו גם מתנות מקוריות ומשמחות וגם אחר צהריים של כיף...
ובגלל שליד הדלת נערמות לנו כמויות מכובדות של משלוחי מתנות ליולדת: בפוסט הבא - צילומים חדשים דנדשים של מארזים ומתנות לידה!
שתהיה חזרה מהנה וחלקה לשגרה רגועה! 
בניחוח זכרונות ילדות: מתנה שאי אפשר לשכוח...





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה