קבלו עדכון בדואר בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן

יום שני, 23 ביולי 2012

זכרונות יצירתיים מהחופשה

רגע לפני שהקייטנות מסתיימות...ורגע לפני שהכל מתחיל, קבלו פוסט עם רעיון יצירתי במיוחד לשמירה על הזכרונות מהקיץ ומהחופשות.
אין כמו לדפדף באלבום תמונות מחופשת הקיץ האחרונה! כולם מאושרים, כולם שזופים ומחייכים לצלמה ואז ניתן לראות שאלו הם הרגעים הנדירים והיפים ביותר של המשפחה ביחד.
אז לכבוד חופשה משפחתית מוצלחת אתם מוזמנים להכיר את צנצנת הזכרונות מהחופש: צנצנת פשוטה שהופכת לזכרון ויזואלי ומוחשי מהשעות היפות ומהמקומות היפים שבילינו בהם יחדיו.
לאחר שיש בידיכם צנצנת שקופה גדולה אפשר להתחיל ללקט מזכרות מהמקום שאנחנו נמצאים בו: חול ים, צדפים, מזכרות תיירים קטנות מהמקום שהיינו בו, תמונות קטנות שפיתחנו וגזרנו, צמחיה, ענפים וכל מה שאנו חושבים שיתאים ויראה טוב בצנצנת שלנו.
הרעיון לצנצנת הזכרונות הבשיל אצל הכוהנת הגדולה מרתה סטיוארט שבאתר שלה ניתן למצוא את הצנצנות הבאות:
מפריז, מהחוף או מקמפינג ביער -אצל מרתה הכל נראה טוב!
עוד צנצנת זכרונות יפה היא זו של פאטי מילאזו שבחרה לעשות צנצנת שתיוחד לחופשה המשפחתי באי סאני-בל, שם הם הגיעו לחוף מרהיב מלא בצמחיה ססגונית, חיות מיוחדות וצדפות מקסימות. פאטי בחרה בצנצנת גדולה, מילאה שליש ממנה בחול ים בצורה אלכסונית, כך שהאלמנטים ייראו טוב כאשר יונחו על החול. היא פיתחה תמונות קטנות (כאלו שאנו מפתחים בד"כ עבור הארנק) ודחסה אותם בתצוגה יפה על החול, אח"כ הוסיפה צדפים יפים וסגרה את הצנצנת עם אלמנט קישוטי מקסים שיצרה בעצמה.
זכרונות מהחופשה בחוף

תוית "גן עדן" שנקשרה למכסה הצנצנת
טיול בדיסנילנד הוא חוויה חד-פעמית בשביל רוב הילדים. לראות את כל הדמויות האהובות מתהלכות מסביבך יוצר תחושה מהפנטת (שלא משאירה גם את ההורים אדישים...). הבת של ג'סיקה אווקי כל כך התרגשה מהביקור בדיסנילנד ומהפגישה פנים אל פנים עם טינקרבל הפיה האהובה, שאמה החליטה ליצור צנצנת מיוחדת שתשמר עבורה את הרגע המרגש הזה.
רגע אחד מרגש מהילדות
בעזרת תמונת המפגש שנגזרה, דשא ענפים ופרחים, הצליחה ג'סיקה להחיות רגע אחד מיוחד לתמיד.
וכך הופכים את הרגע לבלתי נשכח
עוד רעיון יפה שניתן ליישם בלי קשר לחופשה אלא גם כמתנה מיוחדת למישהו יקר הוא של שרי מגייל שנתנה לכל אחד מבני המשפחה לרשום זכרון על פתק קטן ואת כל הפתקים הכניסה לצנצנת. רק דמיינו את הכיף בלפתוח קפסולת זמן כזו כאשר הילדים הקטנים שלכם הופכים למבוגרים עם ילדים בעצמם... או לקבל מתנה כזו ממישהו שחשב עליך.
קודם משקיעים ומקשטים את הצנצנת...
ואז מכניסים לצנצנת פתק ועליו זכרון יקר
הצנצנות האלו עושות חשק לחופשה...בפוסט הבא אני מבטיחה לצלם את צנצנת הזכרונות מהחופשה המשפחתית שלנו!

יום חמישי, 12 ביולי 2012

זכרונות של קיץ אז ועכשיו


הקיץ הגיע ואיתו זכרונות הילדות שלי מחופש גדול טרום עידן הקניונים והג'ימבורי -  רגליים קלות ויחפות רצות על אספלט לוהט, שיזוף אמיתי ועמוק של שמש עקשנית וים תיכונית. לא צריך להמרח כי שמש זה בריאות וכל המרבה בשיזוף הרי זה משובח... אין מזגנים - לא בבית ולא באוטו, ביום התריסים נשארים סגורים לעזור לקרר את הבית ובערב פותחים את החלונות בסלון לרווחה כדי שתכנס איזו בריזה ותצנן את הבית החם.
עוצרים בדרך לסיני להפסקת שתיה
חופש ארוך ומענג עד אין קץ, שטומן בחובו הרבה ים, המון בריכה, חתיכת גלידה מרובעת ממלבן הגלידה בקרטון שבמקפיא ושעות ארוכות של מחבואים, קלאס, תופסת עם שאר ילדי השכונה. תיק קייטנה משולש עם שרוכים ובתוכו לחמניה מעוכה עם שוקולד השחר, בערב פלח אבטיח על המרפסת ואפשר לראות טלוויזיה עד מאוחר. בתפריט: שושלת וקרובים קרובים. בבוקר קמים והולכים לרבוץ מול הטלויזיה עם הפיג'מה ושקית שוקו קרה וצופים במרקו מחפש את אמא, נילס הולגרסון עף עם אווזי הבר ועוד הרפתקאות מוזרות שקורות לילדים בארצות רחוקות.
פעם אחת בחופש נוסעים לחוף טנטורה ונשארים שם עד הערב. יושבים מול השקיעה עם קלח תירס ביד אחת וחצי פיתה בשניה, צוחקים ומתווכחים עם בני הדודים מה יש בצד השני של הים. פעם אחת לפחות יורדים לאילת, כפכפי מדוזה (או בשמם הגאוני שקפקפים) וים סוף כחול וצונן מנוגד לחום השרב הכבד. הזיכרון הכי משמעותי שלי מאילת של ילדות (וזה שאבא שלי מזכיר לי עד היום): אני מנדנדת לאבא לעלות על שיט בסירת זכוכית (מה שאומר שרצפת הסירה שקופה ואפשר לראות את כל נפלאות ים סוף בלי לצלול), אבל החום הכבד מתיש אותי ואני נרדמת על הספסל מיד בתחילת ההפלגה. כל הניסיונות של אבא להעיר אותי כושלים כמובן...
פעם אחת בחופש חייבים לנסוע לשפיים. אני ואחי בתורים למגלשות. חצי שעה עד למעלה ומספר שניות בירידה. איזה כיף היה! עוד פעם... אתה תתקע למטה ותחכה לי איפה שהמציל לא רואה אני אבוא ונזרום עד למטה ברכבת, האושר מורכב מדברים כל כך פשוטים..
טיול קמפינג בכנרת. ישנים באוהל על החוף, קיים אושר יותר גדול מזה? ... קמים בבוקר לטבילה ארוכה בכנרת וחוזרים להתפנק באוהל. איך אפשר שלא להנות? תנו לי לישון באוהל כל יום, צפוף חם ונעים, אלו החיים הטובים...
והנה הקיץ מגיע שוב... אבל הפעם בתצורה אחרת. אני אמא בשנות השלושים פלוס שלי ובא לי לצעוק הצילו. חם לי ומציק לי ויש מלא יתושים, האוטו לוהט כשנכנסים ולוקח זמן עד שהמזגן מקרר. חייבים להחליף את הג'ינס בשמלה קייצית כי אם לא נמסים.. ואיפה החיים הפשוטים והטובים שהיו לי פעם? הקיץ האהוב שלי הפנה לי את הגב...
כמו תמיד, הפיצוי בא בצורת הילדים... אמנם הילדות שלהם קצת שונה, עתירת מזגנים ומשחקים שאפשר לשחק איתם גם בבית (כן, האייפון שלי נכלל ביניהם...) ובדרך לגן נוסעים באוטו ולא הולכים ברגל כי בשעה שמונה כבר חם מאוד לאמא אבל הם לא סובלים מהחום ולא מרגישים יתושים, הם אוהבים את הים, את החול ואפילו את המדוזות שנפלטות לחוף. מבחינתם, אפשר למכור את הבית עכשיו ולעבור לאוהל (לא ממוזג, כמובן...) ואיזה מזל שיש לי אותם בשביל להזכר בזמנים הנעימים וחסרי הדאגות האלו!
אנחנו צריכים רק חול ומים בשביל לעשות חיים...
וזה הזמן כמובן לפתוח את היומן לתינוק ולתעד את כל הזכרונות החמים והמקסימים האלו! ולמי ששכח או לא הספיק, זה הזמן להדביק את מדבקת "פעם ראשונה בים" על ציר הזמן, זו סגולה בדוקה לשמירה על זכרונות נעימים...